העיניים שלה דיברו כאב, הלב שלה כמעט ויתר.
היא אמרה: "אולי זה לא יקרה. אולי אני צריכה להרפות."
אבל אני ראיתי משהו אחר – אישה אמיצה, שממשיכה למרות הכול.
לא ניסיתי לשכנע אותה. רק הייתי שם – הקשבתי, החזקתי, והתחלנו ללכת יחד.
עברנו דרך של ריפוי רגשי, נשימות, תרגולים, עבודה עם פחדים, שיח פנימי, דמיון מודרך.
שכבה אחרי שכבה, היא התחילה להאמין מחדש.
והיום? היא אמא לשני מתוקים – תאומים, בן ובת.
נס כפול שנולד מתוך כאב – אבל גם מתוך חיבור עמוק לעצמה.
אם את קוראת את זה – תדעי, יש עוד אפשרות.
ואני כאן בשבילך, לא כדי למכור הבטחות, אלא כדי להזכיר מה כבר קיים בך: תקווה. אמונה. חיים.
