שני סיפורים שונים, אך כל כך דומים, מהקליניקה שלי. שתי נשים שונות מאזורים שונים בגיל שונה (אחת 38 והשניה 43), שתיהן במצב דומה. רזרבה שחלתית נמוכה.
במקרה, אחד המטופלת מקבלת מהרופא הנחיה ברורה: "יש לך רק פתרון אחד, תרומת ביצית".
במקרה שני, אין זקיקים בסבב, אין תגובה שחלתית. המטופלת מיוזמתה מבקשת תרומת ביצית הרופא: " אין צורך עוד לא הגעת לשם".
ממממממ 🙄🤔 באמת? לא הגיעה לשם? אין זקיקים אין ביציות גיל 43… אז מתי תרומת ביצית?
ומה משותף לשני המקרים?
ניצול ציני של מצב המטופלת.. לעשות "כמה גרושים" על חשבון המטופלת שתעשה הכל כדי להגיע לחלום הנכסף ולהיות אמא.
תקשיבי לעצמך, רק לעצמך.. אם את מרגישה שנכון לך לעבור לתרומת ביצית, תעשי את זה, ואם את עדיין לא מוכנה לעבור לזה כי את רק בת 38 ואת צעירה, תזכרי תמיד יש עוד אפשרו, יש חסמים או טראומות שגורמים לפעמים לירידה בפוריות, ואפשר לטפל בזה, זה הפיך!
הכי חשוב, תקשיבי רק לך, לבטן, אין דבר נכון יותר מהאינטואיציה שלך עצמך.
אף אחד לא יודע יותר טוב ממך, ולא תמיד תשובות הרופאים מגיעות ממקום מושכל, אמיתי, ומתחשב… אלא ממקום קר, יבש מקצועי וחסר רגישות.
אל תשכחי שיש לך אותך! אז שלא יעבדו עלייך…
*ניתן כשרות לנשים מאחת שיודעת דבר או שניים😉🙏
